Note: Click any word below to get the Greek or Hebrew definition.
1. And he commanded the steward of his house, saying, Fill the men’s sacks with food, as much as they can carry, and put every man’s money in his sack’s mouth.
1 וַיְצַ֞ו אֶת ־אֲשֶׁ֣ר עַל ־בֵּיתוֹ֮ לֵאמֹר֒ מַלֵּ֞א אֶת ־אַמְתְּחֹ֤ת הָֽאֲנָשִׁים֙ אֹ֔כֶל כַּאֲשֶׁ֥ר יוּכְל֖וּן שְׂאֵ֑ת וְשִׂ֥ים כֶּֽסֶף ־אִ֖ישׁ בְּפִ֥י אַמְתַּחְתּֽוֹ ׃
2. And put my cup, the silver cup, in the sack’s mouth of the youngest, and his corn money. And he did according to the word that Joseph had spoken.
2 וְאֶת ־גְּבִיעִ֞י גְּבִ֣יעַ הַכֶּ֗סֶף תָּשִׂים֙ בְּפִי֙ אַמְתַּ֣חַת הַקָּטֹ֔ן וְאֵ֖ת כֶּ֣סֶף שִׁבְר֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כִּדְבַ֥ר יוֹסֵ֖ף אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר ׃
3. As soon as the morning was light, the men were sent away, they and their asses.
3 הַבֹּ֖קֶר א֑וֹר וְהָאֲנָשִׁ֣ים שֻׁלְּח֔וּ הֵ֖מָּה וַחֲמֹרֵיהֶֽם ׃
4. And when they were gone out of the city, and not yet far off, Joseph said unto his steward, Up, follow after the men; and when thou dost overtake them, say unto them, Wherefore have ye rewarded evil for good?
4 הֵ֠ם יָֽצְא֣וּ אֶת ־הָעִיר֮ לֹ֣א הִרְחִיקוּ֒ וְיוֹסֵ֤ף אָמַר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל ־בֵּית֔וֹ ק֥וּם רְדֹ֖ף אַחֲרֵ֣י הָֽאֲנָשִׁ֑ים וְהִשַּׂגְתָּם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לָ֛מָּה שִׁלַּמְתֶּ֥ם רָעָ֖ה תַּ֥חַת טוֹבָֽה ׃
5. Is not this it in which my lord drinketh, and whereby indeed he divineth? ye have done evil in so doing.
5 הֲל֣וֹא זֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁתֶּ֤ה אֲדֹנִי֙ בּ֔וֹ וְה֕וּא נַחֵ֥שׁ יְנַחֵ֖שׁ בּ֑וֹ הֲרֵעֹתֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶֽם ׃
6. And he overtook them, and he spake unto them these same words.
6 וַֽיַּשִּׂגֵ֑ם וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אֶת ־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה ׃
7. And they said unto him, Wherefore saith my lord these words? God forbid that thy servants should do according to this thing:
7 וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו לָ֚מָּה יְדַבֵּ֣ר אֲדֹנִ֔י כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה חָלִ֙ילָה֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ מֵעֲשׂ֖וֹת כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה ׃
8. Behold, the money, which we found in our sacks’ mouths, we brought again unto thee out of the land of Canaan: how then should we steal out of thy lord’s house silver or gold?
8 הֵ֣ן כֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֤ר מָצָ֙אנוּ֙ בְּפִ֣י אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ הֱשִׁיבֹ֥נוּ אֵלֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאֵ֗יךְ נִגְנֹב֙ מִבֵּ֣ית אֲדֹנֶ֔יךָ כֶּ֖סֶף א֥וֹ זָהָֽב ׃
9. With whomsoever of thy servants it be found, both let him die, and we also will be my lord’s bondmen.
9 אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֥א אִתּ֛וֹ מֵעֲבָדֶ֖יךָ וָמֵ֑ת וְגַם ־אֲנַ֕חְנוּ נִֽהְיֶ֥ה לַֽאדֹנִ֖י לַעֲבָדִֽים ׃
10. And he said, Now also let it be according unto your words: he with whom it is found shall be my servant; and ye shall be blameless.
10 וַיֹּ֕אמֶר גַּם ־עַתָּ֥ה כְדִבְרֵיכֶ֖ם כֶּן ־ה֑וּא אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֤א אִתּוֹ֙ יִהְיֶה ־לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֖ם תִּהְי֥וּ נְקִיִּֽם ׃
11. Then they speedily took down every man his sack to the ground, and opened every man his sack.
11 וַֽיְמַהֲר֗וּ וַיּוֹרִ֛דוּ אִ֥ישׁ אֶת ־אַמְתַּחְתּ֖וֹ אָ֑רְצָה וַֽיִּפְתְּח֖וּ אִ֥ישׁ אַמְתַּחְתּֽוֹ ׃
12. And he searched, and began at the eldest, and left at the youngest: and the cup was found in Benjamin’s sack.
12 וַיְחַפֵּ֕שׂ בַּגָּד֣וֹל הֵחֵ֔ל וּבַקָּטֹ֖ן כִּלָּ֑ה וַיִּמָּצֵא֙ הַגָּבִ֔יעַ בְּאַמְתַּ֖חַת בִּנְיָמִֽן ׃
13. Then they rent their clothes, and laded every man his ass, and returned to the city.
13 וַֽיִּקְרְע֖וּ שִׂמְלֹתָ֑ם וַֽיַּעֲמֹס֙ אִ֣ישׁ עַל ־חֲמֹר֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ הָעִֽירָה ׃
14. And Judah and his brethren came to Joseph’s house; for he was yet there: and they fell before him on the ground.
14 וַיָּבֹ֨א יְהוּדָ֤ה וְאֶחָיו֙ בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֔ף וְה֖וּא עוֹדֶ֣נּוּ שָׁ֑ם וַיִּפְּל֥וּ לְפָנָ֖יו אָֽרְצָה ׃
15. And Joseph said unto them, What deed is this that ye have done? wot ye not that such a man as I can certainly divine?
15 וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יוֹסֵ֔ף מָֽה ־הַמַּעֲשֶׂ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֑ם הֲל֣וֹא יְדַעְתֶּ֔ם כִּֽי ־נַחֵ֧שׁ יְנַחֵ֛שׁ אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֥ר כָּמֹֽנִי ׃
16. And Judah said, What shall we say unto my lord? what shall we speak? or how shall we clear ourselves? God hath found out the iniquity of thy servants: behold, we are my lord’s servants, both we, and he also with whom the cup is found.
16 וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה מַה ־נֹּאמַר֙ לַֽאדֹנִ֔י מַה ־נְּדַבֵּ֖ר וּמַה ־נִּצְטַדָּ֑ק הָאֱלֹהִ֗ים מָצָא֙ אֶת ־עֲוֺ֣ן עֲבָדֶ֔יךָ הִנֶּנּ֤וּ עֲבָדִים֙ לַֽאדֹנִ֔י גַּם ־אֲנַ֕חְנוּ גַּ֛ם אֲשֶׁר ־נִמְצָ֥א הַגָּבִ֖יעַ בְּיָדֽוֹ ׃
17. And he said, God forbid that I should do so: but the man in whose hand the cup is found, he shall be my servant; and as for you, get you up in peace unto your father.
17 וַיֹּ֕אמֶר חָלִ֣ילָה לִּ֔י מֵעֲשׂ֖וֹת זֹ֑את הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א הַגָּבִ֜יעַ בְּיָד֗וֹ ה֚וּא יִהְיֶה ־לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֕ם עֲל֥וּ לְשָׁל֖וֹם אֶל ־אֲבִיכֶֽם ׃פ
18. Then Judah came near unto him, and said, Oh my lord, let thy servant, I pray thee, speak a word in my lord’s ears, and let not thine anger burn against thy servant: for thou art even as Pharaoh.
18 וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּאמֶר֮ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר ־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאָזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל ־יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה ׃
19. My lord asked his servants, saying, Have ye a father, or a brother?
19 אֲדֹנִ֣י שָׁאַ֔ל אֶת ־עֲבָדָ֖יו לֵאמֹ֑ר הֲיֵשׁ ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ ־אָֽח ׃
20. And we said unto my lord, We have a father, an old man, and a child of his old age, a little one; and his brother is dead, and he alone is left of his mother, and his father loveth him.
20 וַנֹּ֙אמֶר֙ אֶל ־אֲדֹנִ֔י יֶשׁ ־לָ֙נוּ֙ אָ֣ב זָקֵ֔ן וְיֶ֥לֶד זְקֻנִ֖ים קָטָ֑ן וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ ׃
21. And thou saidst unto thy servants, Bring him down unto me, that I may set mine eyes upon him.
21 וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל ־עֲבָדֶ֔יךָ הוֹרִדֻ֖הוּ אֵלָ֑י וְאָשִׂ֥ימָה עֵינִ֖י עָלָֽיו ׃
22. And we said unto my lord, The lad cannot leave his father: for if he should leave his father, his father would die.
22 וַנֹּ֙אמֶר֙ אֶל ־אֲדֹנִ֔י לֹא ־יוּכַ֥ל הַנַּ֖עַר לַעֲזֹ֣ב אֶת ־אָבִ֑יו וְעָזַ֥ב אֶת ־אָבִ֖יו וָמֵֽת ׃
23. And thou saidst unto thy servants, Except your youngest brother come down with you, ye shall see my face no more.
23 וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל ־עֲבָדֶ֔יךָ אִם ־לֹ֥א יֵרֵ֛ד אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן אִתְּכֶ֑ם לֹ֥א תֹסִפ֖וּן לִרְא֥וֹת פָּנָֽי ׃
24. And it came to pass when we came up unto thy servant my father, we told him the words of my lord.
24 וַיְהִי֙ כִּ֣י עָלִ֔ינוּ אֶֽל ־עַבְדְּךָ֖ אָבִ֑י וַנַּ֨גֶּד ־ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲדֹנִֽי ׃
25. And our father said, Go again, and buy us a little food.
25 וַיֹּ֖אמֶר אָבִ֑ינוּ שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ ־לָ֥נוּ מְעַט ־אֹֽכֶל ׃
26. And we said, We cannot go down: if our youngest brother be with us, then will we go down: for we may not see the man’s face, except our youngest brother be with us.
26 וַנֹּ֕אמֶר לֹ֥א נוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת אִם ־יֵשׁ֩ אָחִ֨ינוּ הַקָּטֹ֤ן אִתָּ֙נוּ֙ וְיָרַ֔דְנוּ כִּי ־לֹ֣א נוּכַ֗ל לִרְאוֹת֙ פְּנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְאָחִ֥ינוּ הַקָּטֹ֖ן אֵינֶ֥נּוּ אִתָּֽנוּ ׃
27. And thy servant my father said unto us, Ye know that my wife bare me two sons:
27 וַיֹּ֛אמֶר עַבְדְּךָ֥ אָבִ֖י אֵלֵ֑ינוּ אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם כִּ֥י שְׁנַ֖יִם יָֽלְדָה ־לִּ֥י אִשְׁתִּֽי ׃
28. And the one went out from me, and I said, Surely he is torn in pieces; and I saw him not since:
28 וַיֵּצֵ֤א הָֽאֶחָד֙ מֵֽאִתִּ֔י וָאֹמַ֕ר אַ֖ךְ טָרֹ֣ף טֹרָ֑ף וְלֹ֥א רְאִיתִ֖יו עַד ־הֵֽנָּה ׃
29. And if ye take this also from me, and mischief befall him, ye shall bring down my gray hairs with sorrow to the grave.
29 וּלְקַחְתֶּ֧ם גַּם ־אֶת ־זֶ֛ה מֵעִ֥ם פָּנַ֖י וְקָרָ֣הוּ אָס֑וֹן וְהֽוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת ־שֵׂיבָתִ֛י בְּרָעָ֖ה שְׁאֹֽלָה ׃
30. Now therefore when I come to thy servant my father, and the lad be not with us; seeing that his life is bound up in the lad’s life;
30 וְעַתָּ֗ה כְּבֹאִי֙ אֶל ־עַבְדְּךָ֣ אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתָּ֑נוּ וְנַפְשׁ֖וֹ קְשׁוּרָ֥ה בְנַפְשֽׁוֹ ׃
31. It shall come to pass, when he seeth that the lad is not with us, that he will die: and thy servants shall bring down the gray hairs of thy servant our father with sorrow to the grave.
31 וְהָיָ֗ה כִּרְאוֹת֛וֹ כִּי ־אֵ֥ין הַנַּ֖עַר וָמֵ֑ת וְהוֹרִ֨ידוּ עֲבָדֶ֜יךָ אֶת ־שֵׂיבַ֨ת עַבְדְּךָ֥ אָבִ֛ינוּ בְּיָג֖וֹן שְׁאֹֽלָה ׃
32. For thy servant became surety for the lad unto my father, saying, If I bring him not unto thee, then I shall bear the blame to my father for ever.
32 כִּ֤י עַבְדְּךָ֙ עָרַ֣ב אֶת ־הַנַּ֔עַר מֵעִ֥ם אָבִ֖י לֵאמֹ֑ר אִם ־לֹ֤א אֲבִיאֶ֙נּוּ֙ אֵלֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִי לְאָבִ֖י כָּל ־הַיָּמִֽים ׃
1 וַיְצַ֞ו אֶת ־אֲשֶׁ֣ר עַל ־בֵּיתוֹ֮ לֵאמֹר֒ מַלֵּ֞א אֶת ־אַמְתְּחֹ֤ת הָֽאֲנָשִׁים֙ אֹ֔כֶל כַּאֲשֶׁ֥ר יוּכְל֖וּן שְׂאֵ֑ת וְשִׂ֥ים כֶּֽסֶף ־אִ֖ישׁ בְּפִ֥י אַמְתַּחְתּֽוֹ ׃
2 וְאֶת ־גְּבִיעִ֞י גְּבִ֣יעַ הַכֶּ֗סֶף תָּשִׂים֙ בְּפִי֙ אַמְתַּ֣חַת הַקָּטֹ֔ן וְאֵ֖ת כֶּ֣סֶף שִׁבְר֑וֹ וַיַּ֕עַשׂ כִּדְבַ֥ר יוֹסֵ֖ף אֲשֶׁ֥ר דִּבֵּֽר ׃
3 הַבֹּ֖קֶר א֑וֹר וְהָאֲנָשִׁ֣ים שֻׁלְּח֔וּ הֵ֖מָּה וַחֲמֹרֵיהֶֽם ׃
4 הֵ֠ם יָֽצְא֣וּ אֶת ־הָעִיר֮ לֹ֣א הִרְחִיקוּ֒ וְיוֹסֵ֤ף אָמַר֙ לַֽאֲשֶׁ֣ר עַל ־בֵּית֔וֹ ק֥וּם רְדֹ֖ף אַחֲרֵ֣י הָֽאֲנָשִׁ֑ים וְהִשַּׂגְתָּם֙ וְאָמַרְתָּ֣ אֲלֵהֶ֔ם לָ֛מָּה שִׁלַּמְתֶּ֥ם רָעָ֖ה תַּ֥חַת טוֹבָֽה ׃
5 הֲל֣וֹא זֶ֗ה אֲשֶׁ֨ר יִשְׁתֶּ֤ה אֲדֹנִי֙ בּ֔וֹ וְה֕וּא נַחֵ֥שׁ יְנַחֵ֖שׁ בּ֑וֹ הֲרֵעֹתֶ֖ם אֲשֶׁ֥ר עֲשִׂיתֶֽם ׃
6 וַֽיַּשִּׂגֵ֑ם וַיְדַבֵּ֣ר אֲלֵהֶ֔ם אֶת ־הַדְּבָרִ֖ים הָאֵֽלֶּה ׃
7 וַיֹּאמְר֣וּ אֵלָ֔יו לָ֚מָּה יְדַבֵּ֣ר אֲדֹנִ֔י כַּדְּבָרִ֖ים הָאֵ֑לֶּה חָלִ֙ילָה֙ לַעֲבָדֶ֔יךָ מֵעֲשׂ֖וֹת כַּדָּבָ֥ר הַזֶּֽה ׃
8 הֵ֣ן כֶּ֗סֶף אֲשֶׁ֤ר מָצָ֙אנוּ֙ בְּפִ֣י אַמְתְּחֹתֵ֔ינוּ הֱשִׁיבֹ֥נוּ אֵלֶ֖יךָ מֵאֶ֣רֶץ כְּנָ֑עַן וְאֵ֗יךְ נִגְנֹב֙ מִבֵּ֣ית אֲדֹנֶ֔יךָ כֶּ֖סֶף א֥וֹ זָהָֽב ׃
9 אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֥א אִתּ֛וֹ מֵעֲבָדֶ֖יךָ וָמֵ֑ת וְגַם ־אֲנַ֕חְנוּ נִֽהְיֶ֥ה לַֽאדֹנִ֖י לַעֲבָדִֽים ׃
10 וַיֹּ֕אמֶר גַּם ־עַתָּ֥ה כְדִבְרֵיכֶ֖ם כֶּן ־ה֑וּא אֲשֶׁ֨ר יִמָּצֵ֤א אִתּוֹ֙ יִהְיֶה ־לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֖ם תִּהְי֥וּ נְקִיִּֽם ׃
11 וַֽיְמַהֲר֗וּ וַיּוֹרִ֛דוּ אִ֥ישׁ אֶת ־אַמְתַּחְתּ֖וֹ אָ֑רְצָה וַֽיִּפְתְּח֖וּ אִ֥ישׁ אַמְתַּחְתּֽוֹ ׃
12 וַיְחַפֵּ֕שׂ בַּגָּד֣וֹל הֵחֵ֔ל וּבַקָּטֹ֖ן כִּלָּ֑ה וַיִּמָּצֵא֙ הַגָּבִ֔יעַ בְּאַמְתַּ֖חַת בִּנְיָמִֽן ׃
13 וַֽיִּקְרְע֖וּ שִׂמְלֹתָ֑ם וַֽיַּעֲמֹס֙ אִ֣ישׁ עַל ־חֲמֹר֔וֹ וַיָּשֻׁ֖בוּ הָעִֽירָה ׃
14 וַיָּבֹ֨א יְהוּדָ֤ה וְאֶחָיו֙ בֵּ֣יתָה יוֹסֵ֔ף וְה֖וּא עוֹדֶ֣נּוּ שָׁ֑ם וַיִּפְּל֥וּ לְפָנָ֖יו אָֽרְצָה ׃
15 וַיֹּ֤אמֶר לָהֶם֙ יוֹסֵ֔ף מָֽה ־הַמַּעֲשֶׂ֥ה הַזֶּ֖ה אֲשֶׁ֣ר עֲשִׂיתֶ֑ם הֲל֣וֹא יְדַעְתֶּ֔ם כִּֽי ־נַחֵ֧שׁ יְנַחֵ֛שׁ אִ֖ישׁ אֲשֶׁ֥ר כָּמֹֽנִי ׃
16 וַיֹּ֣אמֶר יְהוּדָ֗ה מַה ־נֹּאמַר֙ לַֽאדֹנִ֔י מַה ־נְּדַבֵּ֖ר וּמַה ־נִּצְטַדָּ֑ק הָאֱלֹהִ֗ים מָצָא֙ אֶת ־עֲוֺ֣ן עֲבָדֶ֔יךָ הִנֶּנּ֤וּ עֲבָדִים֙ לַֽאדֹנִ֔י גַּם ־אֲנַ֕חְנוּ גַּ֛ם אֲשֶׁר ־נִמְצָ֥א הַגָּבִ֖יעַ בְּיָדֽוֹ ׃
17 וַיֹּ֕אמֶר חָלִ֣ילָה לִּ֔י מֵעֲשׂ֖וֹת זֹ֑את הָאִ֡ישׁ אֲשֶׁר֩ נִמְצָ֨א הַגָּבִ֜יעַ בְּיָד֗וֹ ה֚וּא יִהְיֶה ־לִּ֣י עָ֔בֶד וְאַתֶּ֕ם עֲל֥וּ לְשָׁל֖וֹם אֶל ־אֲבִיכֶֽם ׃פ
18 וַיִּגַּ֨שׁ אֵלָ֜יו יְהוּדָ֗ה וַיֹּאמֶר֮ בִּ֣י אֲדֹנִי֒ יְדַבֶּר ־נָ֨א עַבְדְּךָ֤ דָבָר֙ בְּאָזְנֵ֣י אֲדֹנִ֔י וְאַל ־יִ֥חַר אַפְּךָ֖ בְּעַבְדֶּ֑ךָ כִּ֥י כָמ֖וֹךָ כְּפַרְעֹֽה ׃
19 אֲדֹנִ֣י שָׁאַ֔ל אֶת ־עֲבָדָ֖יו לֵאמֹ֑ר הֲיֵשׁ ־לָכֶ֥ם אָ֖ב אוֹ ־אָֽח ׃
20 וַנֹּ֙אמֶר֙ אֶל ־אֲדֹנִ֔י יֶשׁ ־לָ֙נוּ֙ אָ֣ב זָקֵ֔ן וְיֶ֥לֶד זְקֻנִ֖ים קָטָ֑ן וְאָחִ֨יו מֵ֜ת וַיִּוָּתֵ֨ר ה֧וּא לְבַדּ֛וֹ לְאִמּ֖וֹ וְאָבִ֥יו אֲהֵבֽוֹ ׃
21 וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל ־עֲבָדֶ֔יךָ הוֹרִדֻ֖הוּ אֵלָ֑י וְאָשִׂ֥ימָה עֵינִ֖י עָלָֽיו ׃
22 וַנֹּ֙אמֶר֙ אֶל ־אֲדֹנִ֔י לֹא ־יוּכַ֥ל הַנַּ֖עַר לַעֲזֹ֣ב אֶת ־אָבִ֑יו וְעָזַ֥ב אֶת ־אָבִ֖יו וָמֵֽת ׃
23 וַתֹּ֙אמֶר֙ אֶל ־עֲבָדֶ֔יךָ אִם ־לֹ֥א יֵרֵ֛ד אֲחִיכֶ֥ם הַקָּטֹ֖ן אִתְּכֶ֑ם לֹ֥א תֹסִפ֖וּן לִרְא֥וֹת פָּנָֽי ׃
24 וַיְהִי֙ כִּ֣י עָלִ֔ינוּ אֶֽל ־עַבְדְּךָ֖ אָבִ֑י וַנַּ֨גֶּד ־ל֔וֹ אֵ֖ת דִּבְרֵ֥י אֲדֹנִֽי ׃
25 וַיֹּ֖אמֶר אָבִ֑ינוּ שֻׁ֖בוּ שִׁבְרוּ ־לָ֥נוּ מְעַט ־אֹֽכֶל ׃
26 וַנֹּ֕אמֶר לֹ֥א נוּכַ֖ל לָרֶ֑דֶת אִם ־יֵשׁ֩ אָחִ֨ינוּ הַקָּטֹ֤ן אִתָּ֙נוּ֙ וְיָרַ֔דְנוּ כִּי ־לֹ֣א נוּכַ֗ל לִרְאוֹת֙ פְּנֵ֣י הָאִ֔ישׁ וְאָחִ֥ינוּ הַקָּטֹ֖ן אֵינֶ֥נּוּ אִתָּֽנוּ ׃
27 וַיֹּ֛אמֶר עַבְדְּךָ֥ אָבִ֖י אֵלֵ֑ינוּ אַתֶּ֣ם יְדַעְתֶּ֔ם כִּ֥י שְׁנַ֖יִם יָֽלְדָה ־לִּ֥י אִשְׁתִּֽי ׃
28 וַיֵּצֵ֤א הָֽאֶחָד֙ מֵֽאִתִּ֔י וָאֹמַ֕ר אַ֖ךְ טָרֹ֣ף טֹרָ֑ף וְלֹ֥א רְאִיתִ֖יו עַד ־הֵֽנָּה ׃
29 וּלְקַחְתֶּ֧ם גַּם ־אֶת ־זֶ֛ה מֵעִ֥ם פָּנַ֖י וְקָרָ֣הוּ אָס֑וֹן וְהֽוֹרַדְתֶּ֧ם אֶת ־שֵׂיבָתִ֛י בְּרָעָ֖ה שְׁאֹֽלָה ׃
30 וְעַתָּ֗ה כְּבֹאִי֙ אֶל ־עַבְדְּךָ֣ אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתָּ֑נוּ וְנַפְשׁ֖וֹ קְשׁוּרָ֥ה בְנַפְשֽׁוֹ ׃
31 וְהָיָ֗ה כִּרְאוֹת֛וֹ כִּי ־אֵ֥ין הַנַּ֖עַר וָמֵ֑ת וְהוֹרִ֨ידוּ עֲבָדֶ֜יךָ אֶת ־שֵׂיבַ֨ת עַבְדְּךָ֥ אָבִ֛ינוּ בְּיָג֖וֹן שְׁאֹֽלָה ׃
32 כִּ֤י עַבְדְּךָ֙ עָרַ֣ב אֶת ־הַנַּ֔עַר מֵעִ֥ם אָבִ֖י לֵאמֹ֑ר אִם ־לֹ֤א אֲבִיאֶ֙נּוּ֙ אֵלֶ֔יךָ וְחָטָ֥אתִי לְאָבִ֖י כָּל ־הַיָּמִֽים ׃
33 וְעַתָּ֗ה יֵֽשֶׁב ־נָ֤א עַבְדְּךָ֙ תַּ֣חַת הַנַּ֔עַר עֶ֖בֶד לַֽאדֹנִ֑י וְהַנַּ֖עַר יַ֥עַל עִם ־אֶחָֽיו ׃
34 כִּי ־אֵיךְ֙ אֶֽעֱלֶ֣ה אֶל ־אָבִ֔י וְהַנַּ֖עַר אֵינֶ֣נּוּ אִתִּ֑י פֶּ֚ן אֶרְאֶ֣ה בָרָ֔ע אֲשֶׁ֥ר יִמְצָ֖א אֶת ־אָבִֽי ׃
Please register in order to make notes.