Note: Click any word below to get the Greek or Hebrew definition.
1. And when David was a little past the top of the hill, behold, Ziba the servant of Mephibosheth met him, with a couple of asses saddled, and upon them two hundred loaves of bread, and an hundred bunches of raisins, and an hundred of summer fruits, and a bottle of wine.
1 וְדָוִ֗ד עָבַ֤ר מְעַט֙ מֵֽהָרֹ֔אשׁ וְהִנֵּ֥ה צִיבָ֛א נַ֥עַר מְפִי ־בֹ֖שֶׁת לִקְרָאת֑וֹ וְצֶ֨מֶד חֲמֹרִ֜ים חֲבֻשִׁ֗ים וַעֲלֵיהֶם֩ מָאתַ֨יִם לֶ֜חֶם וּמֵאָ֧ה צִמּוּקִ֛ים וּמֵ֥אָה קַ֖יִץ וְנֵ֥בֶל יָֽיִן ׃
2. And the king said unto Ziba, What meanest thou by these? And Ziba said, The asses be for the king’s household to ride on; and the bread and summer fruit for the young men to eat; and the wine, that such as be faint in the wilderness may drink.
2 וַיֹּ֧אמֶר הַמֶּ֛לֶךְ אֶל ־צִיבָ֖א מָה ־אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר צִ֠יבָא הַחֲמוֹרִ֨ים לְבֵית ־הַמֶּ֜לֶךְ לִרְכֹּ֗ב ולהלחם וְהַקַּ֙יִץ֙ לֶאֱכ֣וֹל הַנְּעָרִ֔ים וְהַיַּ֕יִן לִשְׁתּ֥וֹת הַיָּעֵ֖ף בַּמִּדְבָּֽר ׃
3. And the king said, And where is thy master’s son? And Ziba said unto the king, Behold, he abideth at Jerusalem: for he said, To day shall the house of Israel restore me the kingdom of my father.
3 וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ וְאַיֵּ֖ה בֶּן ־אֲדֹנֶ֑יךָ וַיֹּ֨אמֶר צִיבָ֜א אֶל ־הַמֶּ֗לֶךְ הִנֵּה֙ יוֹשֵׁ֣ב בִּירוּשָׁלִַ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר הַיּ֗וֹם יָשִׁ֤יבוּ לִי֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת מַמְלְכ֥וּת אָבִֽי ׃
4. Then said the king to Ziba, Behold, thine are all that pertained unto Mephibosheth. And Ziba said, I humbly beseech thee that I may find grace in thy sight, my lord, O king.
4 וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְצִבָ֔א הִנֵּ֣ה לְךָ֔ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר לִמְפִי ־בֹ֑שֶׁת וַיֹּ֤אמֶר צִיבָא֙ הִֽשְׁתַּחֲוֵ֔יתִי אֶמְצָא ־חֵ֥ן בְּעֵינֶ֖יךָ אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ ׃
5. And when king David came to Bahurim, behold, thence came out a man of the family of the house of Saul, whose name was Shimei, the son of Gera: he came forth, and cursed still as he came.
5 וּבָ֛א הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד עַד ־בַּֽחוּרִ֑ים וְהִנֵּ֣ה מִשָּׁם֩ אִ֨ישׁ יוֹצֵ֜א מִמִּשְׁפַּ֣חַת בֵּית ־שָׁא֗וּל וּשְׁמוֹ֙ שִׁמְעִ֣י בֶן ־גֵּרָ֔א יֹצֵ֥א יָצ֖וֹא וּמְקַלֵּֽל ׃
6. And he cast stones at David, and at all the servants of king David: and all the people and all the mighty men were on his right hand and on his left.
6 וַיְסַקֵּ֤ל בָּֽאֲבָנִים֙ אֶת ־דָּוִ֔ד וְאֶת ־כָּל ־עַבְדֵ֖י הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד וְכָל ־הָעָם֙ וְכָל ־הַגִּבֹּרִ֔ים מִימִינ֖וֹ וּמִשְּׂמֹאלֽוֹ ׃
7. And thus said Shimei when he cursed, Come out, come out, thou bloody man, and thou man of Belial:
7 וְכֹֽה ־אָמַ֥ר שִׁמְעִ֖י בְּקַֽלְל֑וֹ צֵ֥א צֵ֛א אִ֥ישׁ הַדָּמִ֖ים וְאִ֥ישׁ הַבְּלִיָּֽעַל ׃
8. The Lord hath returned upon thee all the blood of the house of Saul, in whose stead thou hast reigned; and the Lord hath delivered the kingdom into the hand of Absalom thy son: and, behold, thou art taken in thy mischief, because thou art a bloody man.
8 הֵשִׁיב֩ עָלֶ֨יךָ יְהוָ֜ה כֹּ֣ל ׀ דְּמֵ֣י בֵית ־שָׁא֗וּל אֲשֶׁ֤ר מָלַ֙כְתָּ֙ תחתו וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ אֶת ־הַמְּלוּכָ֔ה בְּיַ֖ד אַבְשָׁל֣וֹם בְּנֶ֑ךָ וְהִנְּךָ֙ בְּרָ֣עָתֶ֔ךָ כִּ֛י אִ֥ישׁ דָּמִ֖ים אָֽתָּה ׃
9. Then said Abishai the son of Zeruiah unto the king, Why should this dead dog curse my lord the king? let me go over, I pray thee, and take off his head.
9 וַיֹּ֨אמֶר אֲבִישַׁ֤י בֶּן ־צְרוּיָה֙ אֶל ־הַמֶּ֔לֶךְ לָ֣מָּה יְקַלֵּ֞ל הַכֶּ֤לֶב הַמֵּת֙ הַזֶּ֔ה אֶת ־אֲדֹנִ֖י הַמֶּ֑לֶךְ אֶעְבְּרָה ־נָּ֖א וְאָסִ֥ירָה אֶת ־רֹאשֽׁוֹ ׃ס
10. And the king said, What have I to do with you, ye sons of Zeruiah? so let him curse, because the Lord hath said unto him, Curse David. Who shall then say, Wherefore hast thou done so?
10 וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מַה ־לִּ֥י וְלָכֶ֖ם בְּנֵ֣י צְרֻיָ֑ה כי יְקַלֵּ֗ל וכי יְהוָה֙ אָ֤מַר לוֹ֙ קַלֵּ֣ל אֶת ־דָּוִ֔ד וּמִ֣י יֹאמַ֔ר מַדּ֖וּעַ עָשִׂ֥יתָה כֵּֽן ׃ס
11. And David said to Abishai, and to all his servants, Behold, my son, which came forth of my bowels, seeketh my life: how much more now may this Benjamite do it? let him alone, and let him curse; for the Lord hath bidden him.
11 וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤ד אֶל ־אֲבִישַׁי֙ וְאֶל ־כָּל ־עֲבָדָ֔יו הִנֵּ֥ה בְנִ֛י אֲשֶׁר ־יָצָ֥א מִמֵּעַ֖י מְבַקֵּ֣שׁ אֶת ־נַפְשִׁ֑י וְאַ֨ף כִּֽי ־עַתָּ֜ה בֶּן ־הַיְמִינִ֗י הַנִּ֤חוּ לוֹ֙ וִֽיקַלֵּ֔ל כִּ֥י אָֽמַר ־ל֖וֹ יְהוָֽה ׃
12. It may be that the Lord will look on mine affliction, and that the Lord will requite me good for his cursing this day.
12 אוּלַ֛י יִרְאֶ֥ה יְהוָ֖ה בעוני וְהֵשִׁ֨יב יְהוָ֥ה לִי֙ טוֹבָ֔ה תַּ֥חַת קִלְלָת֖וֹ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה ׃
13. And as David and his men went by the way, Shimei went along on the hill’s side over against him, and cursed as he went, and threw stones at him, and cast dust.
13 וַיֵּ֧לֶךְ דָּוִ֛ד וַאֲנָשָׁ֖יו בַּדָּ֑רֶךְ ס וְשִׁמְעִ֡י הֹלֵךְ֩ בְּצֵ֨לַע הָהָ֜ר לְעֻמָּת֗וֹ הָלוֹךְ֙ וַיְקַלֵּ֔ל וַיְסַקֵּ֤ל בָּֽאֲבָנִים֙ לְעֻמָּת֔וֹ וְעִפַּ֖ר בֶּעָפָֽר ׃פ
14. And the king, and all the people that were with him, came weary, and refreshed themselves there.
14 וַיָּבֹ֥א הַמֶּ֛לֶךְ וְכָל ־הָעָ֥ם אֲשֶׁר ־אִתּ֖וֹ עֲיֵפִ֑ים וַיִּנָּפֵ֖שׁ שָֽׁם ׃
15. And Absalom, and all the people the men of Israel, came to Jerusalem, and Ahithophel with him.
15 וְאַבְשָׁל֗וֹם וְכָל ־הָעָם֙ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בָּ֖אוּ יְרוּשָׁלִָ֑ם וַאֲחִיתֹ֖פֶל אִתּֽוֹ ׃
16. And it came to pass, when Hushai the Archite, David’s friend, was come unto Absalom, that Hushai said unto Absalom, God save the king, God save the king.
16 וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר ־בָּ֞א חוּשַׁ֧י הָאַרְכִּ֛י רֵעֶ֥ה דָוִ֖ד אֶל ־אַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֤אמֶר חוּשַׁי֙ אֶל ־אַבְשָׁלֹ֔ם יְחִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ ׃
17. And Absalom said to Hushai, Is this thy kindness to thy friend? why wentest thou not with thy friend?
17 וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל ־חוּשַׁ֔י זֶ֥ה חַסְדְּךָ֖ אֶת ־רֵעֶ֑ךָ לָ֥מָּה לֹֽא ־הָלַ֖כְתָּ אֶת ־רֵעֶֽךָ ׃
18. And Hushai said unto Absalom, Nay; but whom the Lord, and this people, and all the men of Israel, choose, his will I be, and with him will I abide.
18 וַיֹּ֣אמֶר חוּשַׁי֮ אֶל ־אַבְשָׁלֹם֒ לֹ֕א כִּי֩ אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהוָ֛ה וְהָעָ֥ם הַזֶּ֖ה וְכָל ־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל לא אֶהְיֶ֖ה וְאִתּ֥וֹ אֵשֵֽׁב ׃
19. And again, whom should I serve? should I not serve in the presence of his son? as I have served in thy father’s presence, so will I be in thy presence.
19 וְהַשֵּׁנִ֗ית לְמִי֙ אֲנִ֣י אֶֽעֱבֹ֔ד הֲל֖וֹא לִפְנֵ֣י בְנ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֤ר עָבַ֙דְתִּי֙ לִפְנֵ֣י אָבִ֔יךָ כֵּ֖ן אֶהְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ ׃פ
20. Then said Absalom to Ahithophel, Give counsel among you what we shall do.
20 וַיֹּ֥אמֶר אַבְשָׁל֖וֹם אֶל ־אֲחִיתֹ֑פֶל הָב֥וּ לָכֶ֛ם עֵצָ֖ה מַֽה ־נַּעֲשֶֽׂה ׃
21. And Ahithophel said unto Absalom, Go in unto thy father’s concubines, which he hath left to keep the house; and all Israel shall hear that thou art abhorred of thy father: then shall the hands of all that are with thee be strong.
21 וַיֹּ֤אמֶר אֲחִיתֹ֙פֶל֙ אֶל ־אַבְשָׁלֹ֔ם בּ֚וֹא אֶל ־פִּלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הִנִּ֖יחַ לִשְׁמ֣וֹר הַבָּ֑יִת וְשָׁמַ֤ע כָּל ־יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽי ־נִבְאַ֣שְׁתָּ אֶת ־אָבִ֔יךָ וְחָ֣זְק֔וּ יְדֵ֖י כָּל ־אֲשֶׁ֥ר אִתָּֽךְ ׃
22. So they spread Absalom a tent upon the top of the house; and Absalom went in unto his father’s concubines in the sight of all Israel.
22 וַיַּטּ֧וּ לְאַבְשָׁל֛וֹם הָאֹ֖הֶל עַל ־הַגָּ֑ג וַיָּבֹ֤א אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל ־פִּֽלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יו לְעֵינֵ֖י כָּל ־יִשְׂרָאֵֽל ׃
23. And the counsel of Ahithophel, which he counselled in those days, was as if a man had inquired at the oracle of God: so was all the counsel of Ahithophel both with David and with Absalom.
23 וַעֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֗פֶל אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר יִשְׁאַל ־בִּדְבַ֣ר הָאֱלֹהִ֑ים כֵּ֚ן כָּל ־עֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֔פֶל גַּם ־לְדָוִ֖ד גַּ֥ם לְאַבְשָׁלֹֽם ׃ס
1 וְדָוִ֗ד עָבַ֤ר מְעַט֙ מֵֽהָרֹ֔אשׁ וְהִנֵּ֥ה צִיבָ֛א נַ֥עַר מְפִי ־בֹ֖שֶׁת לִקְרָאת֑וֹ וְצֶ֨מֶד חֲמֹרִ֜ים חֲבֻשִׁ֗ים וַעֲלֵיהֶם֩ מָאתַ֨יִם לֶ֜חֶם וּמֵאָ֧ה צִמּוּקִ֛ים וּמֵ֥אָה קַ֖יִץ וְנֵ֥בֶל יָֽיִן ׃
2 וַיֹּ֧אמֶר הַמֶּ֛לֶךְ אֶל ־צִיבָ֖א מָה ־אֵ֣לֶּה לָּ֑ךְ וַיֹּ֣אמֶר צִ֠יבָא הַחֲמוֹרִ֨ים לְבֵית ־הַמֶּ֜לֶךְ לִרְכֹּ֗ב ולהלחם וְהַקַּ֙יִץ֙ לֶאֱכ֣וֹל הַנְּעָרִ֔ים וְהַיַּ֕יִן לִשְׁתּ֥וֹת הַיָּעֵ֖ף בַּמִּדְבָּֽר ׃
3 וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ וְאַיֵּ֖ה בֶּן ־אֲדֹנֶ֑יךָ וַיֹּ֨אמֶר צִיבָ֜א אֶל ־הַמֶּ֗לֶךְ הִנֵּה֙ יוֹשֵׁ֣ב בִּירוּשָׁלִַ֔ם כִּ֣י אָמַ֔ר הַיּ֗וֹם יָשִׁ֤יבוּ לִי֙ בֵּ֣ית יִשְׂרָאֵ֔ל אֵ֖ת מַמְלְכ֥וּת אָבִֽי ׃
4 וַיֹּ֤אמֶר הַמֶּ֙לֶךְ֙ לְצִבָ֔א הִנֵּ֣ה לְךָ֔ כֹּ֖ל אֲשֶׁ֣ר לִמְפִי ־בֹ֑שֶׁת וַיֹּ֤אמֶר צִיבָא֙ הִֽשְׁתַּחֲוֵ֔יתִי אֶמְצָא ־חֵ֥ן בְּעֵינֶ֖יךָ אֲדֹנִ֥י הַמֶּֽלֶךְ ׃
5 וּבָ֛א הַמֶּ֥לֶךְ דָּוִ֖ד עַד ־בַּֽחוּרִ֑ים וְהִנֵּ֣ה מִשָּׁם֩ אִ֨ישׁ יוֹצֵ֜א מִמִּשְׁפַּ֣חַת בֵּית ־שָׁא֗וּל וּשְׁמוֹ֙ שִׁמְעִ֣י בֶן ־גֵּרָ֔א יֹצֵ֥א יָצ֖וֹא וּמְקַלֵּֽל ׃
6 וַיְסַקֵּ֤ל בָּֽאֲבָנִים֙ אֶת ־דָּוִ֔ד וְאֶת ־כָּל ־עַבְדֵ֖י הַמֶּ֣לֶךְ דָּוִ֑ד וְכָל ־הָעָם֙ וְכָל ־הַגִּבֹּרִ֔ים מִימִינ֖וֹ וּמִשְּׂמֹאלֽוֹ ׃
7 וְכֹֽה ־אָמַ֥ר שִׁמְעִ֖י בְּקַֽלְל֑וֹ צֵ֥א צֵ֛א אִ֥ישׁ הַדָּמִ֖ים וְאִ֥ישׁ הַבְּלִיָּֽעַל ׃
8 הֵשִׁיב֩ עָלֶ֨יךָ יְהוָ֜ה כֹּ֣ל ׀ דְּמֵ֣י בֵית ־שָׁא֗וּל אֲשֶׁ֤ר מָלַ֙כְתָּ֙ תחתו וַיִּתֵּ֤ן יְהוָה֙ אֶת ־הַמְּלוּכָ֔ה בְּיַ֖ד אַבְשָׁל֣וֹם בְּנֶ֑ךָ וְהִנְּךָ֙ בְּרָ֣עָתֶ֔ךָ כִּ֛י אִ֥ישׁ דָּמִ֖ים אָֽתָּה ׃
9 וַיֹּ֨אמֶר אֲבִישַׁ֤י בֶּן ־צְרוּיָה֙ אֶל ־הַמֶּ֔לֶךְ לָ֣מָּה יְקַלֵּ֞ל הַכֶּ֤לֶב הַמֵּת֙ הַזֶּ֔ה אֶת ־אֲדֹנִ֖י הַמֶּ֑לֶךְ אֶעְבְּרָה ־נָּ֖א וְאָסִ֥ירָה אֶת ־רֹאשֽׁוֹ ׃ס
10 וַיֹּ֣אמֶר הַמֶּ֔לֶךְ מַה ־לִּ֥י וְלָכֶ֖ם בְּנֵ֣י צְרֻיָ֑ה כי יְקַלֵּ֗ל וכי יְהוָה֙ אָ֤מַר לוֹ֙ קַלֵּ֣ל אֶת ־דָּוִ֔ד וּמִ֣י יֹאמַ֔ר מַדּ֖וּעַ עָשִׂ֥יתָה כֵּֽן ׃ס
11 וַיֹּ֨אמֶר דָּוִ֤ד אֶל ־אֲבִישַׁי֙ וְאֶל ־כָּל ־עֲבָדָ֔יו הִנֵּ֥ה בְנִ֛י אֲשֶׁר ־יָצָ֥א מִמֵּעַ֖י מְבַקֵּ֣שׁ אֶת ־נַפְשִׁ֑י וְאַ֨ף כִּֽי ־עַתָּ֜ה בֶּן ־הַיְמִינִ֗י הַנִּ֤חוּ לוֹ֙ וִֽיקַלֵּ֔ל כִּ֥י אָֽמַר ־ל֖וֹ יְהוָֽה ׃
12 אוּלַ֛י יִרְאֶ֥ה יְהוָ֖ה בעוני וְהֵשִׁ֨יב יְהוָ֥ה לִי֙ טוֹבָ֔ה תַּ֥חַת קִלְלָת֖וֹ הַיּ֥וֹם הַזֶּֽה ׃
13 וַיֵּ֧לֶךְ דָּוִ֛ד וַאֲנָשָׁ֖יו בַּדָּ֑רֶךְ ס וְשִׁמְעִ֡י הֹלֵךְ֩ בְּצֵ֨לַע הָהָ֜ר לְעֻמָּת֗וֹ הָלוֹךְ֙ וַיְקַלֵּ֔ל וַיְסַקֵּ֤ל בָּֽאֲבָנִים֙ לְעֻמָּת֔וֹ וְעִפַּ֖ר בֶּעָפָֽר ׃פ
14 וַיָּבֹ֥א הַמֶּ֛לֶךְ וְכָל ־הָעָ֥ם אֲשֶׁר ־אִתּ֖וֹ עֲיֵפִ֑ים וַיִּנָּפֵ֖שׁ שָֽׁם ׃
15 וְאַבְשָׁל֗וֹם וְכָל ־הָעָם֙ אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֔ל בָּ֖אוּ יְרוּשָׁלִָ֑ם וַאֲחִיתֹ֖פֶל אִתּֽוֹ ׃
16 וַיְהִ֗י כַּֽאֲשֶׁר ־בָּ֞א חוּשַׁ֧י הָאַרְכִּ֛י רֵעֶ֥ה דָוִ֖ד אֶל ־אַבְשָׁל֑וֹם וַיֹּ֤אמֶר חוּשַׁי֙ אֶל ־אַבְשָׁלֹ֔ם יְחִ֥י הַמֶּ֖לֶךְ יְחִ֥י הַמֶּֽלֶךְ ׃
17 וַיֹּ֤אמֶר אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל ־חוּשַׁ֔י זֶ֥ה חַסְדְּךָ֖ אֶת ־רֵעֶ֑ךָ לָ֥מָּה לֹֽא ־הָלַ֖כְתָּ אֶת ־רֵעֶֽךָ ׃
18 וַיֹּ֣אמֶר חוּשַׁי֮ אֶל ־אַבְשָׁלֹם֒ לֹ֕א כִּי֩ אֲשֶׁ֨ר בָּחַ֧ר יְהוָ֛ה וְהָעָ֥ם הַזֶּ֖ה וְכָל ־אִ֣ישׁ יִשְׂרָאֵ֑ל לא אֶהְיֶ֖ה וְאִתּ֥וֹ אֵשֵֽׁב ׃
19 וְהַשֵּׁנִ֗ית לְמִי֙ אֲנִ֣י אֶֽעֱבֹ֔ד הֲל֖וֹא לִפְנֵ֣י בְנ֑וֹ כַּאֲשֶׁ֤ר עָבַ֙דְתִּי֙ לִפְנֵ֣י אָבִ֔יךָ כֵּ֖ן אֶהְיֶ֥ה לְפָנֶֽיךָ ׃פ
20 וַיֹּ֥אמֶר אַבְשָׁל֖וֹם אֶל ־אֲחִיתֹ֑פֶל הָב֥וּ לָכֶ֛ם עֵצָ֖ה מַֽה ־נַּעֲשֶֽׂה ׃
21 וַיֹּ֤אמֶר אֲחִיתֹ֙פֶל֙ אֶל ־אַבְשָׁלֹ֔ם בּ֚וֹא אֶל ־פִּלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יךָ אֲשֶׁ֥ר הִנִּ֖יחַ לִשְׁמ֣וֹר הַבָּ֑יִת וְשָׁמַ֤ע כָּל ־יִשְׂרָאֵל֙ כִּֽי ־נִבְאַ֣שְׁתָּ אֶת ־אָבִ֔יךָ וְחָ֣זְק֔וּ יְדֵ֖י כָּל ־אֲשֶׁ֥ר אִתָּֽךְ ׃
22 וַיַּטּ֧וּ לְאַבְשָׁל֛וֹם הָאֹ֖הֶל עַל ־הַגָּ֑ג וַיָּבֹ֤א אַבְשָׁלוֹם֙ אֶל ־פִּֽלַגְשֵׁ֣י אָבִ֔יו לְעֵינֵ֖י כָּל ־יִשְׂרָאֵֽל ׃
23 וַעֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֗פֶל אֲשֶׁ֤ר יָעַץ֙ בַּיָּמִ֣ים הָהֵ֔ם כַּאֲשֶׁ֥ר יִשְׁאַל ־בִּדְבַ֣ר הָאֱלֹהִ֑ים כֵּ֚ן כָּל ־עֲצַ֣ת אֲחִיתֹ֔פֶל גַּם ־לְדָוִ֖ד גַּ֥ם לְאַבְשָׁלֹֽם ׃ס
Please register in order to make notes.